מנהלים רבים בטוחים שהם מובילים נכון, מעניקים פידבק בונה ויוצרים מרחב בטוח. אבל הנתונים – והעובדים – מראים אחרת. פוסט זה עוסק בכוחן של שאלות פשוטות בקבוצות עמיתים, ובאומץ לעצור ולשאול: אולי יש דרך אחרת?

התהליך תקוע ונדרש אישור דחוף? צריכים עזרה בפתרון תקלה שאין לה אחראי ישיר? למי פונים? מי שהתנסו בשינויים משמעותיים, הובילו השקות או ניהלו...

הפער הזה מוכר בכל ארגון –והוא לא נובע מחוסר רצון להקשיב.הוא נובע מחוסר מודעות למה זו הקשבה אמיתית. בפעם הבאה כשאתם בשיחה, נסו לשאול את...

כשמנהל "מדגים הקשבה" במקום להקשיב באמת – הצוות מבין. מפסיק לחשוב. מתיישר. איך נזהרים מהמקום הזה? מה שני צעדים פשוטים שיכולים לשנות שיחה שלמה? ומה הקשר בין שקט של ישיבה לבין תרבות ארגונית שמייצרת מעורבות?